מ. בגין בנאומו בקולנוע אוריון לפני ההפגנה: ,,גורל ירושלים כגורל עזה-עתיד ירושלים יוכרע בעזה!" תביעותינו: יוסיף החייל העברי לשבת בעיר שמשון ובמפרץ אילת בל נזוז משום שטח כל עוד מצרים אינה מבקשת שלום

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י' טבת התשי"ז, 14 בדצמבר 1956
מתוך:
עמוד 1,2

במשך כל השנים האחרונות ובעיקר השתא נשאנו אנחנו, תלמידיו של ז'בוטינסקי, את התורה האיסטרטגית לאמור:
א.יזמה: לא לחכות עד שהאויב יהיה מוכן בנשק ובציוד להסתער עלינו בשלש חזיתות. ביבשה ובשתיים החדישות יותר: באוויר ובים, כדי להכחידנו מגוי, - אלא לצאת לקראתו, להדבירו ולהוציא מידיו את כלי ההשמדה.
ב.בעלי ברית: אמרנו כי אויבי אויבינו, המוכנים להלחם למען ענינם שלהם יכולים, ולו לכברת דרך בלבד להיות בעלי בריתנו.
ג.לעשות הכל כדי להמנע ממלחמה בכל החזיתות, אלא להשתדל ליצור מערך התקפתי בחזית אחת, בהחזיקנו באחדות מערך הגנתי התקפתי.זו היתה התורה, נשאנוה מול פני כל, מול כל המפלגות בישראל מול מערכת גידוף וסילוף.