מ. בגין בכנסת: נזכיר לבריטניה: עוד חי הדור שנלחם בשלטונה ויכול לו

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"א חשון התשי"ז, 16 באוקטובר 1956
מתוך:
עמ' 1-2

מבחינה צבאית אמרנו במשך שנים כי מעשי התגמול אין בכוחם לשים קץ לשפיכות הדמים. הממשלה לא שעתה לקולנו ומדי פעם בפעם הבטיחה כי אם ייעשה עוד מעשה תגמול אחד, הרי זה ירתיע את האויב. כיצד זה ירתיע? על אילו שתי אסכולות מזויפות בניתם את תורת התגמול. האסכולה הראשונה היא זו הדוגלת בהענשת האויב. האפשר להעניש עמים? לפעמים גם יחידים אי אפשר להעניש; לפעמים גם יחידים אינם מטיבים דרכם כתוצאה מעונש. ועמים ?! מה הוא עונש חמור יותר ממפלה צבאית? כיצד נענשה גרמניה ב-1918? האם היטיבה את דרכה? מספר שנים בלבד לאחר מפלה איומה זו, לאחר עונש קטלני זה, היתה גרמניה מוכנה להסתער מחדש על העולם כולו. ב-1948 הובסו אויבינו במדה מסויימת. היש עונש חמור ממפלה כזאת? הם נענשו, והאם למחרת היום לא הודיעו כי יעשו מחדש מלחמה בישראל? איזו תיאוריה ילדותית היא זו, שאפשר להעניש עמים על כמה מהלומות, העולות בדם להם ולנו גם יחד ! חובה על כל איש בישראל לשאול את הממשלה לאן מובילה דרך התגמול. יש שתי אפשרויות: הראשונה היא, שהמצב הקיים יימשך - הם יהרגו בנו אנו נהרוג בהם; הם יהרסו, אנו נהרסו מבנים או בנינים שלהם. לאן אנו הולכים בדרך זו? את אחת התשובות נתן עיתון פועלי ארץ ישראל, הנחשב בעולם כנושא דברה הרשמי למחצה של ממשלת ישראל. הוא כותב: ,,והאין שום בטחון שהמשך מעשי הרצח לא יאלץ את כוחות ישראל לנטוש את כללי הזהירות, את על אותן המגבלות שהם נטלו על עצמם לגבי האוכלוסיה האזרחית שמעבר לגבול... דברים כדרבנות: ,,אם מצב זה ימשך, לא נסתפק בפגיעה בנושאי-מדים" - אומר ,,דבר" ,,אלא גם נכה באוכלוסיה אזרחית, אנשים נשים וילדים" - כותב ,,דבר". זו החזות?