מרידת האצ"ל

ומה היה קורה לו היינו, בלתי נעזרים, אך גם בלתי מופרעים, מורידים את כל הנשק והתחמושת מן האניה? הרשע יכול לטעון, כי היינו מביאים את הנשק למחסנים נסתרים ואז.... אבל האמת היא, כי שוב לא היו לנו בימים ההם שום מחסני סתר. מסרנו לצבא את כל מה שהיה לנו בנשק ובציוד (מלבד אשר בירושלים); כלי הזין האחרים היו בידי חברינו, שעמדו בחזיתות, ביחידות אצ"ל מוכרות כחלק אינטגראלי של הצבא. הצבא ידע את כל מקומות הרכוז שלנו. איך יכולנו להסתיר ציוד לעשרה גדודים של חיל רגלים, אם מזמן יצאנו מן המחתרת וכל השיחות בינינו בענין הנשק עם הודעתו של גלילי על אי-מתן עזרה בהורדתו – הזמננו את אנשי המטה של הצבא לבוא ולראות ולפקח על הורדת הנשק ואחד מהם פעמיים הבטיח לבוא ופעם אחת הבטיח אפילו לשלוח לנו, "באורח פרטי", כמה מכוניות משא לעזור.. האם כך מכינים ומסתירים נשק ל"מרידה מזויינת"? לא פחותמאלפת היא העובדה שבכל השיחות הדגשנו, כי הפיקוח המלא על הנשק, גם לאחר הורדתו יימסר בלאו הכי לצבא; על המחסנים הארעיים, הצענו, יופקדו משמרות מטעם מטה הצבא, לצד בחורינו, עד חלוקתו ע"י הצבא. כפי שהוסכם. וכל זה שייך כנראה, להכנות סודיות "למרד נגד הממשלה"...