מעש ההשתחררות העצמית פרק שני: מלחמת השחרור נגד השלטון הבריטי

מאמר עיתון
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ז' אייר התשי"ט, 15 במאי 1959
מתוך:
עמוד 6 המשך בתאריך 17/05/1959

המלחמה בשלטון הבריטי נמשכה שנים, מי השתתף בה, מן הצד היהודי, אמרתי, אך כדאי שכל בני דורנו ידעו, מי השתת, בה מן הצד השני, כדי לדכא את המרד העברי, שגבר והלך, הביאו הבריטים לארצנו את המהוללות בדיוויזיות שלהם. הנודעת בהן היתה הדיוויזיה הששית המוטסת שנקראה, בפי ילדינו, ה"כלניות". נוסף על שלשים אלף בלשים ושוטרים, ריכזו הבריטים בארץ-ישראל הקטנה קרוב למאה אלף חיילים (בקפריסין, בהגיע המרד של אי. או. קה. לשיא, הוצבו עשרים אלף חייל).הם הטילו חוקי חרום, שאיימו במוות על עצם ההשתייכות לארגון לוחם. הם הקימו בתי-דין צבאיים, שגזרו מיתה על עשרות לוחמים, הם הוציאו להורג, עלי הגרדום, אחד עשר לוחמי מחתרת, הם עצרו ואסרו, בכל תקופת המרד, אלפי לוחמים ולוחמות והחזיקום בבתי כלא ובמחנות רכוז, לא חדשים מספר אלא שנים תמימות, הם הגלו שלוש מאות וששה לוחמים לאפריקה הרחוקה. הם הטילו, הלוך והטל, עוצר בערים, בשכונות, בדרים. הם הפעילו כבמשך שבועות, תקנות מצור הידועות בשם מצב צבאי. הם הכניסו את משרדיהם ופקידיהם לתוך איזורי בטחון, הקיפום בגדרות תיל, עשום מיבצרים, מוגנים מכל עבר בקני מכונות יריה.