מעמדו של הש.ב: המחלה: שלטון ממושך
מאמר עיתון:
חרות
... אינני טוען, כי המחתרת העברית הלוחמת הקימה את מדינת ישראל; טענתי היא, כי בלעדי המחתרת הלוחמת לא הייתה קמה מדינת ישראל. ההבדל איננו מילולי; הוא מהותי. ואעמוד עליו, בגלל אמיתותו, בין אם אשתבח ובין אם אגונה. איננו טוענים למונופולין על שחרור האומה. הכרתנו היא, כי לכל ישראל חלק בתקומתו. מחלוצי החלוצים בזכרון ובראשון ובפתח תקווה ובגדרה עד לחלוצים בדגניה ובעין חרוד; מאנשי ניל"י ועד אנשי אצ"ל ולח"י; מאנשי השומר ועד אנשי ההגנה- לכולם זכות לדורותיהם, לתקופותיהם. אף אם חלק, או רבים מאנשי "הישוב", התכחשו, ברבות הימים, לעצם הרעיון של מדינה עברית והפריעו וניסו להכשיל את המלחמה למען הקמתה, זכויותיהם בימים קודמים אינן בטלות. בא היום, וכל הכח העברי היה דרוש וגויס להדיפת פולש, אשר, אלמלא נהדף, היה חונק עצמאות וחיים, גם יחד.
