מעמדו של הש.ב: המחלה: שלטון ממושך

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ב סיון התשי"ז, 21 ביוני 1957
מתוך:
עמוד 2
אכן, שלטון ממושך, אפילו אם הוא הגון, עלול לסתור את מהות המושג של שלטון עם, או, בלשון היוונים, דמו-קרטיה. על אחת כמה וכמה אם אנשי השלטון הממושך מודיעים, כי לא יתנו להמירו באחר, או אם שלטונם למושחת היה. כאשר מר כרושצ'וב הודיע לשומעיו המתבוננים בטלוויזיה האמריקאית, כי בארצו תשלוט המפלגה הקומוניסטית לעולמי עד, הוא לא רק העלה מתהום הנשייה דברים על שלטון אלף-שנים, שלא נשאר מהם אלא זכרם הטמא; הוא גם הודה, במפורש, כי שלטונו ושלטון-עם, אף אם יקראו לו "עממי", הם תרתי דסתרי. בלי חילופי משמרות אין שלטון עם, אלא שלטון על העם. זוהי חכמת העמים החופשיים. וזו תורת החרות האזרחית כולה על רגל אחת.
שלטון ממושך אינו יכול, בדרך כלל, אלא להיות למושחת. יתכן, כי הממשלה הליברלית בקנדה הוכיחה, את אפשרות קיומו של היוצא מן הכלל; את הכלל עצמו היא לא סתרה. אין צורך, מתוך שימוש באמרה בנאלית, לומר את ההפך.
אנשים, הנמצאים זמן רב בשלטון ממלכתי, מפתחים בקרבם תסביך מיוחד במינו. יתכן, כי אפשר לכנותו "תסביך האחוזה". הכרתם של שליטים כאלה, אם לא סיסמתם, היא: מדינתי-אחוזתי. תסביך זה הוא גם אבי אמונה תפלה, אך כנה- אמונה תפלה יכולה להיות כנה מאד- כי אם הם לא יוסיפו שלוט, המדינה לא תוסיף להתקיים. זוהי מחלה קשה, אף מסוכנת, וארוכה אחת לה: שנוי האקלים- משלטון לאופוזיציה.