מסיבת עתונאים

קראנו את הדין וחשבון של יהודה ארזי, שאשר נתפרסם רק לפני כ-10 ימים, אני בטוח, שאביע דעת כל יהודי, ללא הבדל השקפה, שנפעם הלב כאשר קראנו את הדין וחשבון הזה. עלילת דם, רשת לרגלי הנלכדים, עדויות שקר והוא, האיש שחקר, קובע: סטבסקי ורוזנבלט מסרו עדות, שכולה אמת. והמסמך הזה, לא נודע לנו תכנו 40 שנים תמימות. או דבריו של חנקין, איש ההגנה. הוא נפגש עם עבדול מג'יד. עבדול מג'יד סיפר לו בעכו את כל הפרטים על הרצח. הוא היה שם, לפי הודאתו, יחד עם איסע דרויש, אשר נבהל, כסיפורו שעבדול מג'יד, ירה בארלוזורוב וברח. הוא רץ, כך מספר לנו חנקין, אל מנהיגי הישוב דאז. ואיך הוא מתבטא?: הוא מרים קול זוועה. הם אינם שומעים לו. הם מנסים לשכנע אותו, שהרביזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב, דווקא יהודים רצחו את ארלוזורוב ומאז, ככה הוא מודיע לגברת תמר מרוז, הוא שותק 40 שנה. היום הוא מגלה לנו את האמת על שיחתו עם עבדול מגי'ד.