מסיבת עתונאים
22 שים לאחר הרצח, החזיק יהודה ארזי, אש ההגנה, איש הרכש המפורסם, החזיק בידו מסמכים. לא נתן להם פרסום ואמר: אני אשר אסרתי את אברהם סטבסקי וברגע הראשון שאליו: רוצח, למה עשית זאת? כעבור 48 שעות הגעתי למסקנה, שהאיש הוא חף מכל פשע. אז, לאור הגלוי הזה, אשר שמענוהו מפי איש כל כך מוסמך בפעם הראשונה, הגשנו לכנסת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה... הצעת החוק הזו באה לדיון בכנסת לא בשנת 55, הלא היא שנת הבחירות לכנסת שהשלישית, אלא היא באה לדיון בשנת 1956, לא במקרה אחר הבחירות... בתשובתו להצעת החוק שלנו מלפני 17 שנים, אמר שר המשפטים דאז, מר פנחס רוזן: מר סטבסקי זוכה מההאשמה החמורה, כי רצח את ארלוזורוב ואין אחר זיכוי זה ולא כלום. מאז זיכוי זה לא היתה לכל אדם כל זכות משפטית או מוסרית להכריז על סטבסקי כעל רוצח ארלוזורוב. צר לי לומר לכם, כי הכרזה זו של שר המשפטים לא קוימה... לאחר שאבא אחימאיר, רוזנבטלט וסטבסקי, כולם זוכו בערכאות המשפטיות למיניהן, פורסם הכרוז הבא: "רוזנבלט וסטסבסקי, שפוטרו מכל עונש מחוסר עדות מסייעת, מדרישת החוק הארצי, הוכרו גם בבית-המשפט העליון כרוצחיו של ארלוזורוב. פסק-דין זה, המשחרר מעונש את הרוצחים, מאשר שנית את ההאשמות הקשות ביותר נגדם" – חתומה מפלגת פועלי ארץ-ישראל, המרכז.