מנחם בגין מוכיח בכנסת: בן-גוריון תבע ,"יחסים טובים" עם גרמניה של היטלר ב 1935
כאשר היטלר הגיע לשלטון קם העם היהודי והכריז חרם עד חורמה, על המשטר הנפשע ההוא. זאב ז'בוטינסקי באירופה ועורך-הדין אונערמאייר באמריקה יצאו בקריאה לכל היהודים ולכל אנשי הרצון הטוב בעולם כולו להחרים תוצרת גרמנית, להילחם עד הסוף נגד המפלת הזאת שקמה על עמנו ועל עמים אחרים. והיה זה מר בן-גוריון וחבריו אשר חתמו את ההסכם עם היטלר והימלר, שברו את החרם היהודי, הציפו את המזרח התיכון ואת העולם כולו בסחורות גרמניות. העמים האחרים התבוננו ושאלו: אם היהודים, אם הציונים, יכולים לעשות עיסקות ומסחר עם הגרמנים הנאצים, מה אנחנו כי לא נעשה הסכמים אתם? אבל אין זה סוף פסוק.
ב-26 לאוגוסט 1935 עמד מר בן-גוריון בלוצרן, בפני מסיבת עתונאים, ומסר הודעות שפורסמו למחרת היום בעתון הגולים הגרמניים בפריס ,,פריזר טאנבלאט". ואני אקרא את הדברים של מר בן-גוריון כפי שנמסרו: ,,ההסתדרות הציונית מייצגת את העם היהודי. היא מחוייבת איפא לעמוד ביחסים עם גרמניה כמו עם שאר הארצות. עלכן במות הינדנבורג שלההסדתרות הציונית מיברק תנחומים להיטלר. לפיכך לא ייתכן שימשיכו בטון חריף זה כלפי גרמניה בנואמי הקונגרס. התעמולה נגד גרמניה צריכה להיפסק מפני שיש צורך להחזיק ביחסים טובים עם המדינה הזאת. ביחסים טובים – עם איזו מדינה? של היטלר, של גיסטאפו, של דכאו, של חוקי נירנברג, של תכנון השמדת היהודים? מר בן-גוריון, בשנת 1935, חינך את הדור ודרש מההסתדרות הציונית ומהם היהודי באוזני העולם כולו לעמוד ביחסים טובים עם המדינה ההיטלריסטית הנאצית, אשר בית המשפט העליון בירושלים קבע שהיא לא היתה אלא חבר פושעים אחד. אבל אולי ,,פריזר טגבלאט" לא צדק?
,,אסור לערוך קרב נגד היטלר"
ב-27 לאוגוסט 1935 פירסם העתון שלך, מר פרס – אתה היית אז צעיר מאד ולא שמעת כלל על דברים אלה – ששמו ,,דבר"", את הרשימה הבאה: ,,בן-גוריון אמר כי ארצות המתנגדות לגרמניה ואפילו רוסיה הסובייטית לא הפסיקו את היחסים עם הנאצים, אם כי תולים שם קומוניסטים. על הציונות מוטלות חובות של מדינה ולכן אינה יכולה לערוך קרב בלתי אחראי נגד היטלר כל עוד הוא ראש מדינה". שמעתם, חברי-הכנסת? מאחר והיטלר היה לראש מדינה ומאחר וניתן לו כוח להשמיד (את העם היהודי ועמים אחרים) אומר מר בן-גוריון שאסור לערוך נגדו ,,קרב". הוא קרא להשלים עם היטלר כראש מדינה בשנת 1935.
לאחר דברים אלה, גברתי היושבת ראש, תמה אני, למה מסרו את כתר הראשוניות לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית לאיזה נורבגי; היה מי שקדם לו בחמש שנים תמימות.