מנחם בגין בעצרת עם רבתי בתל אביב: למען הביטחון והשלום נשמור על פרי הניצחון של צבאנו

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ד כסלו התשי"ז, 18 בנובמבר 1956
מתוך:
עמוד 1,2

היסוד השני אשר למדיניות והאסטרטגיה שלנו יהיה מבוסס על זכות איך ניסינו להחדיר לראשים ולקודקודים את העיקר ההיסטורי, והמוסרי העליון ,,לא הכח הוא אבי הזכות, אלא הזכות היא אם הכח". מה אמרו על יריבנו? אין לנו שעל אחד של אדמה השייכת בזכות לעם ישראל. כל האדמות האלה, מדרום מצפון, ממזרח כולו שייכות, ומן הדין שתהייה שייכות, לערבים, למצרים ולאלה הנקראים ,,ירדנים". והאדמות האלה כוללות לא רק את עזה, אלא גם את עיר האבות, גם את עיר דוד גם את הרב הבית, את קודשי הקודשים של האומה. אשר בזכותם אנו חיים זה למעלה מ-70 דורות בגולה ובזכות הקשר אתם יצאנו מעבדות לחרות. כל מאמצינו לא הועילו, והפילוסופיה שנוצרה היתה: מה שכבשנו זו המולדת; מה שלא הצלחנו לכבוש, - אדמת זרים היא... אם אינכם רוצים לעמוד בפני שואה מדינית ומוסרית, קומו ואמרו, לאחר שנפרוץ את אסכולת השקר על אדמות זרים: כל מדיניותנו מתבססת לא על הכוח אלא על הזכות, זכות היסטורית, אלוהית, נצחית ואנושית, אשר עבר אלינו מדור לדור, ועליה שפכו בנינו דמם. יש לנו מולדת, ירושלים היא מולדתנו, חברון מולדתנו ובית לחם מולדתנו. אם עזה היא חלק משוחרר של מולדתנו, אין עוד מנוס מלחדש את מדיניות ישראל, להתרכז סביבנו, סביב דגלנו, סביב האמת אותה נשאנו לבדנו מאז קום המדינה, ולומר ,,טוב, איננו מאמינים שהכוח יוצר זכות, בדיוק להיפך, הזכות נותנת את הכח"...