1953-06-12
הם גם לא נרתעו מלבזות את בית-הדין בישראל. חלק מעצורי "המחתרת-בלי-שם" או עצורי "מחתרת-נגד-הכל" הובאו בפני שופט שלום,אשר הוציא נגדם, לפי בקשת השלטונות המשטרתיים, צוו מעצר לתקופת חקירתם. דינם עוד לא נתברר, אך בינתיים הספיקה הממשלה להודיע לשופטים כי על השאלה המכרעת "אשם" או "לא-אשם" כבר דנה והחליטה – הממשלה. העצורים החשודי, או נאשמים הוכרזו כבר כחברי ארגון טרוריסטי – כלומר אשמים! – ומעתה יהיה עליהם להוכיח כי הם אינם – "גמלים". איזו "אליבי" יש לבן-אדם שהוכרז מראש, שהוכרז "כחוק" כטרוריסט? במה הוא יוכיח שהוא אינו מה ש"החוק" אומר שהוא הינו?? רבונו דעלמא כולו, אילו דורות של האנושותשוחרת החופש והצדק נלחמו כדי לקבוע את הכלל הגדול השני בתורת המשפט: חובת ההוכחה היא על הקטיגור, ולא על הנאשם? והנה באו הצ'קיסטים לרדות בעם, אשר חרת על דגלו "צדק תירדוף" והפכו במחי יד אחד את מוסדות הצדק וקבעו, כי הנאשם דינו נחרץ, אלא אם כן יוכיח שאינו אשם.
