מחזות וחזיונות
מאמר עיתון:
חרות
הן אתה יודע, כי אצלנו מרבים לדבר על דמוקרטיה, על בחירות, על רוב ומיעוט, על שיטות הצבעה שונות, שאחת מהן צריכה להפוך, ממש בלהטוט, מיעוט בעם לרוב בפרלמנט, ועוד. וודאי כל הבעיות הללו קשורות במושג, האמיתי או המסולף, של שלטון-עם. אולם, הן תסכים אתי, אם אומר, כי דמוקרטיה אין פירושה רק צורת שלטון, אלא מעיקרה היא אורח חיים. דמוקרטיה, לפי דעתי, פירושה קודם כל הכרת אמת בשוויון האדם ושנית שכנוע. אם אין איש יכול לשכנע את רעהו, לא יתכנו חילופי שיטה וחילופי גברי הקשורים בהם. ושלטון בלי חילופים הוא שלטון על העם ולא של העם. חילופי-שיטה-וגברים הם אמת הבניין הדמוקרטי. אבל - התלהב ידידי - איך יתכן שכנוע הדדי, אם ישנה שנאה הדדית? השנאה גורמת לאטימת אזניים, להמתת רצון ההקשבה, לחיסול כושר השמיעה. לכן לא אגזים, אם אומר, כי אויבתה הראשונה של הדמוקרטיה היא השנאה.