מול הפיוס
אם זכרוני אינו מטעני, פעלה וועדת הפיוס, בערך לפני עשר שנים, במלוא המרץ ממקום שבתה בז'נבה. הפרטים נשכחו. המסמכים אינם לנגד עיני. אבל, זכורני, כי התביעות לגבי ישראל, בענין הפליטים וכן בענינים אחרים, היו חמורות מאד ומרחיקות לכת. ואז אנחנו, האופוזיציה, שאלנו את המחזיקים בהגה: האם לא נעבור להתקפת נגד מדינית? כלום לא היתה פלישה לתוך ארצנו? כלום לא כבשו אוייבינו שטחים לא להם? באיזה זכות מחזיקים צבאות הכבוש בשטחים בהם נמצאים, בחלקם הרב, אלה הקרויים פליטים? באחד הימים, בגבור הלחץ מטעם וועדה הפיוס ובשמה, חזר מחות לארץ שר החוץ דאז, ומסר הודעה מענינת אנו נעבור, מאר, לאופנסיבה פוליטית, כל מי שלמד תורה מז'בוטינסקי, יודע, כי עצם המושג נלקח מאוצר ההגדרות המדיניות שלו), אנו נדרוש, הכריז, כי הלגיון הערבי יעזוב את ארץ ישראל המערבית, ועוד. כאמור, אין המסמך אתי, אבל תכנו העיקרי זכור לי היטב.
