1965-02-12 ..בשום תקופה מתקופות חייו הסוערים של ווינסטון צ'רצ'יל, לא הומטרו על ראשו יותר גינויים על חוסר אחריות, מאשר בשנים 1935-1939, בהן הזהיר מפני הזדיינותה הקדחתנית של גרמניה וחוסר הכוננות של ארצו או מפני התבוסה ששמה בהיסטוריה מינכן. בשנים ההן היו חסידיו המרובים של נוויל צ'מברליין משוכנעים, לא פחות ממנו, כי אין כמוהו לאחריות. בדיעבד, אך מחיר יקר מאוד, התברר לאנגלים, ולכל עמי תבל, כי היה בדיוק להיפך. יתכן, כי בגלל נסיון מיוחד זה הגיע צ'רצ'יל למסקנא, שניסחה כדרכו, בצורה אפוריסטית. אני מעדיף, אמר להיות בלתי אחראי וצודק, מאשר אחראי ובלתי צודק. אבל, בוודאי, היתה באימרהזו מידה של ליגלוג; אף היא אופיינית למחברה. ברור, כי משתי האפשריות שלו הטובה היא השלישית. אדם יכול להיות צודק ואחראי, או אחראי וצודק. ואין לכך כל קשר עם שלטון או אופוזיציה.
