מדינת אחריות חברתית

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ב אב התשכ"ה, 20 באוגוסט 1965
מתוך:
ע"מ 7,9

תן לעשות, תן לעבור, המדינה אינה אלא מבחינת שומר לילה. אל תתערב. האיש היוצר – הומו אקונומיקוס – יפעיל את מוחו, את כושרו, את הונו ואת אונו בחוקי הכלכלה שנקראו בשם חוקי ברזל או ברונזה. אלה יפעילו בעצמם את השפעתם ליצירת שווי המשקל והמדינה בל תתערב בפעולתו של ההומו-אקונומיקוס. זאת היתה המדינה של הפקרה חברתית, אחרי תקופת העבדות ואחרי ימי הפיאודליזם וחלוקה בין אלה שלהם היה הכל לבין אלה שלהם לא היה מאום. המדינה שעל היסודות האלה קמה והתפתחה, אמרה: לא אתערב, החלוקה הזו תמשיך להיות קיימת וכל זה בשם החוק. אולם בתנאים כאלה כאשר לאדם, לרוב התושבים, אין אותו מינימום של אמצעי קיום הדרוש לכל אדם באשר הוא אדם כאוויר לנשימה למען יהיה בן חורין מאמת, אדם גאה, לא מושפל, אדם מפרנס, לא משועבד, אדם חי ולא מושיט יד – הרי הצדק לא היה קיים וגם החרות נתקפחה.