מדברי השר מ. בגין, בעצרת הזדהות עם יהודי ארצות ערב

אי אפשר, אף אסור, להכחיש, אדוני, כי היחסים המדיניים בין צרפת לבין ישראל נמצאים במשבר עמוק. הדבר החל לפני למעלה משמונה חדשים, בימים בהם אנחנו כאן, מוקפים ע"י אוייבים אשר לאחר הקמת מכונת-מלחמה אדירה בכל שלש החזיתות הכריזו בגלוי urbi et orbi, לא ברכה, אלא את קללת האיום הישיר להכחידנו – לפתע הוכרזה נוטרליות בפריז. נוטרליות במצב כזה! איך יכול מאן-דהוא להיות נוטרלי בנסיון לשוב ולבצע את פשע השמדת-עם לבין מאמץ למנוע את ביצועו?

אנו מדברים על כל תופעות אלו שהן מוזרות בעינינו וכמעט בלתי ובנות בכאב עמוק, הסיבות הן מובנות. אנחנו אוהבים את צרפת. אנחנו מאמינים בצרפת. אוייבים לנו; דרושים לנו ידידים. אנחנו סמכנו על ידידותה של צרפת. ואף-על-פי-כן או דווקא משום כך, אנו מאמינים בכל לבנו כי משבר זה הוא בר-חלוף. הוא יעבור. והידידות הכנה וברית האמת בין עמינו וארצותינו שמקורה אידיאלים משותפים תחודש במלוא זוהרה.