לקראת ה-10 בינואר
לא מעטים עדיין האנשים, שאינם מוסרים לעצמם דין חשבון מן ההבדל, בימינו, בין עבדות לבין חרות. בימינו לא זהו העבד, שאזנו מרוצעת, או רגליו בנחושתיים או גרונו צועק Ave Ceasar ההולכים למות מברכים אותך. דור דור ועבדותו ועבדיו. בתקופתנו מתמצה ההבדל בין עבד לבין בן חורין ביחס השלטון אל האדם, או ביחסו של האזרח אל השלטון. ממשלה או מפלגה שלטת, הטוענת, כי היא וזולתה אסור, ממשלה על עבדים היא. אזרחים, הזועקים, אף אם הם זכאים לטעון אחרת, כי השולט הוא הצודק- עבדים הם. בן חורין לעולם לא יטען, כי מי ששולט הוא הצודק משום שהוא שולט; הוא יאמר, כי מי שצודק מן הדין כי ישלוט משום שהוא צודק.אנשים, המתיימרים להיות חפשיים, והם טוענים, כי בעל השלטון הוא בעל ההגיון, ואין אחר, אינם זכאים לברך על שלא עשני עבד... עמדתה של אחדות העבודה ביחס לנסיגה, ובמידה מסויימת גם עמדתה של מפ"ם ביחס לעזה, תתרומנה לחנוךהציבור לקראת ההכרה, כי יש ומי ששולט אינו צודק ומי שאינו שולט הוא הצודק. הכרה זו היא נחלתם של בני חורין.