לעיני כל

הסכנה בכוח, או באופק, היא כפולה. המדיניות הישראלית הרשמית הפכה, כידוע, את מדינת ישראל עצמה ל"תביעה", שמולה ניצבות תביעות הערבים, למעשה על כל שטחה של המדינה, להלכה על חלקו הרב. מכאן הדגשתו של מר לויד, לאחר הערה מפסיקה של דובר הלייבור, מר ביזואן, כי הכוונה היא לפשרה צודקת, או לצדק אשר בפשרה. הצרה היא, כי עמים רבים, לא רק האנגלים, אוהבים את הפשרה, אם היא נוגעת לזולתם. מושכת היא הנוסחה, משום כך היא מסוכנת. הצהרותינו השוללות אותה, אינן יכולות להעבירה מן העולם, כי המדיניות הכלולה בהן, היא המחזיקה אותה בחיים. תביעה מול תביעה. קיצוניות כנגד קיצוניות. מי לא יציע פשרה?