לעיני כל
היה זה שיעור כהלכה. אך במה? אולי בתרגום, המדויק ככל האפשר, של הפתגם הרוסי הנודע, אבי כל ההלכות הטוטליטריות: "נאצ'לסטבו לוטשע זניעט?" שפת עבר היא שפתם של בני חורין מימי קדם. אבל הרוסיות, כפי הנראה, השתרבבה, יותר מאשר במקרה אחד, לשפת הדור המדוברת. איך לתרגם? אולי: בעל השררה הוא בעל הידיעה? הנוסח הזה מזכיר, מתוך הד, פתגם יהודי, גלותי ידוע: בעל המאה הוא בעל הדעה. אבל אבותינו, שהיו, בגופם, עבדים לעבדים, היו בכל זאת, יותר חפשיים ברוחם. ראשית, הם בזו למי שדגל ב"הלכה" זו. שנית, אף אם הם חברו את ה"מאה" עם ה"דעה", הם מעולם לא טענו, כי בעל המאה הוא בעל הידיעה. הם גילו, כי, לעיתים תכופות, נהפוך הוא. לא כן חושב, או כותב, הדור הראשון לאתחלתא דגאולה. מעצבי דמותו משוכנעים, כי בעל השררה (שהוא, אגב, גם בעל המאה) הוא בעל הידיעה. אם הוא אומר, שאסור לדבר, הוא יודע, מה הוא אומר.
