1963-09-18 אולם הם עצמם מטפחים על פניהם ומשבשים אורחותיהם. אם דיקטטור, באפריקה או באסיה, מוסיף לתאוות שלטונו ותועבתו את המלה סוציאליזם, הרי הם מוכנים מיד להדביק לו את תו הקידמה. ליבוריסטים בריטיים, המתפארים בנאמנותם לדימוקרטיה, משבחים את שלטונו של נאצר במצרים כמיטיב ומתקדם רק משום שעריץ זה הכריז על משטרו כסוציאליסטי. וכפי שבן-בלה הלך בעקבותיו של נאצר, הן בהשלטת דיקטטורה והן באימוץ הסוציאליזם, כן נגררים משבחיו של הראשון אחרי מפאריו של האחרון. אמנם, אומרים הסוציאליסטים, אין להכחיש כי המשטר אשר בן בלה הקים באלג'יריה הוא רחוק מלהיות דימוקרטי, אבל אין לשכוח כי הוא, בן בלה זה, עורך, או לפחות מבטיח, ריפורמות חברתיות חשובות, מלאים תעשיות, מחלק אדמות. במילים אחרות, הוא לא רק טוען לסוציאליזם אלא אף צורת השלטון אינה טובה, אבל תוכן המשטר הוא חיובי. לכן אין לדבר ביחס לאלג'יריה, או ביחס למצרים או אינדונזיה, על פאשיזם וריאקציה אלא על קידמה סוציאלית, גם אם היא מלווה בדיקטטורה.
