1963-09-18 מהו, מעיקרו, המשטר החד מפלגתי? האין בו מוסדות מוסיימים הקיימים במשטר דימוקרטי? התשובה היא כי במידה וישנם, או הוקמו או נשמרו, למען הטעיה, מוסדות כאלה, ניטלה מהם נשמתם, אם מותר לומר כך. יש בחירות, אין בחירה; יש ממשלה ואין להחליפה; יש פרלמנט, אך אין בו דוברים חופשיים אלא עבדים מבוהלים, מריעים; יש עתונים רבים, אין אפילו עתון חופשי אחד; יש רשויות, אין הפרדה ביניהן; יש מפלגה ואין זולתה; יש קלפי ואין ברירה. ביום היקראם צריכים האזרחים ללכת ולהצביע, אך מוטב להם כך הם חושבים, על אף המסך המגביה והסודיות המובטחת, להטיל את הפתק ,,הנכון"... אמנם, הם אומרים, טוב ונאה הוא המשטר הפרלמנטרי, עם ממשלה ועם אופוזיציה, עם מפלגות יריבות ועם עתונות חופשית, עם בחירות של בחירה ולא של טכס, ועוד. אבל התברר, כי משטר כזה אינו מתאים כלל לעמים, אשר אך עתה החלו ללכת בדרכם העצמאית. אמנם, מוסיפים המסבירים, היינו מעדיפים, לו עמים אלה יכלו לאמץ להם את שיטת הדימוקרטיה, כפי שאנו מכירים ומקיימים אותה. אבל מה לעשות, היא לא תצלח אצלם. להם מתאימה יותר שיטת המפלגה האחת. אם כן, מה יהיה על הדימוקרטיה? התשובה פשוטה בתכלית. נכנה את השיטה החד-מפלגתית בשם דימוקרטית, ונוכל להיות ידידים נלהבים למדינות אלו, חסידים מפארים לשליטיהן, להרגיע את מצפוננו ולהישלוו בשנתנו. ולא יאבו לשאול את עצמם, בראותם את האופנה המתפשטת: עד מתי?
