למה החרישו?

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ז' אייר התשט"ו, 29 באפריל 1955
מתוך:
עמוד 2

בכל מלחמה ישנם מפקדים ומבצעים לדרגותיהם. הקשר הנפשי ביניהם, מקורו אהבת הרעיון המשותפת, ויסודו האמון ההדדי. כך במחתרת לוחמת, בה הכל מסתכנים באופן מתמיד. וכך במלחמה סדירה, או גלוייה, בה המפקד הראשי מסתכן פחות מן המפקדים הנמוכים ממנו, ואלה פחות מן המבצעים הישירים. מפקד לא ירשה, איפוא, לעצמו לעולם להשמיץ את פיקודיו, שסכנו את עצמם, במידה זו או אחרת, תחת פקודתו. אפילו עזבוהו עם תום המלחמה – וזו זכותם- ואפילו ישמיצוהו, הוא יבליג על צערו, או רוגזו. מפקד, ראוי לשמו, יזכיר תמיד לפקודיו את חסד נעוריהם, את לכתם עמו, ואחריו, לארץ זרועת סכנות.