לבל יאחר נצחונה של האמת (דברים בפתיחת הכנוס הארצי של בית"ר)

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ' ניסן התשט"ו, 12 באפריל 1955
מתוך:
עמוד 2

אין ולא תהיה ברירה אלא לבסס גם את המדיניות שלנו, את הדיפלומטיה שלנו, על זכותנו ההיסטורית ולא על החלטת-שעה של ארגון בין לאומי, או של מדינות החברות בו. לא ארגון האומות המאוחדות ולא חבר הלאומי, לא בריטניה ולא אמריקה, לא הגוש המזרחי ולא הגוש המערבי העניקו לנו את זכותנו על ארץ ישראל. היא קודמת לכולם. אבל זכות אינה ניתנת לחלוקה. או שהיא קיימת או שהיא איננה. משום כך לא נוכל לטעון עוד כי רמלה היא עיר עברית, משום שכבשנוה, וירושלים העתיקה ערבית היא, רק משום שלא הצלחנו לכבוש אותה. אחזור ואומר, כי לפי אמונתנו, אשר ראש-בית"ר נטע בלבנו, אין הכוח אבי הזכות, אלא הזכות היא אם הכוח. אם יש לך זכות, הרי זכותך היא גם להקים כוח, ולהשתמש בו, כדי לקיימה. אולם אם אין לך זכות, או אם אתה מוותר עליה – הוויתור על חלקה הוא כוויתור על שלמותה – לא לעולמים יעמוד לך הכוח הפיזי. על כן כה גדול, קובע ומכריע הוא הרעיון הישן החדש של החינוך הבית"רי: החדרת הכרת הזכות כיסוד לכל. על ארץ ישראל השלמה.