לא תהיה מלחמת אחים
אין אנו עוורים. חיילינו אינם נלחמים למען מלחמה. הם שופכים את דמם ומקריבים את חייהם למען מטרה, והם רשאים להצביע על הישגים רציניים בהעפלתם. הם הוכיחו לעולם, כי יהודים יודעים להתמרד. הם גרמו לקומפרומיטציה מוחלטת, בעיני דעת הקהל העולמית, של משטר הדיכוי. הם הפכו את הקערה על פיה ביחסי המשולש: יהודים, ערבים ואנגלים. האחרונים חדלו, זו הפעם הראשונה, להופיע כבוררים עליונים בין הראשונים. והגורם השני בארץ, המנוצל נגדנו זה שנים, הוצא מכלל המשחק. הודות לחיילינו, למד העולם, מהו הסכסוך האמיתי, ולא המלאכותי, הקיים ומתרקם בארץ הקדושה. הם המריצו את הגורמים הבין-לאומיים לחשוב ולהחיש את פתרון השאלה של עמנו וארצנו. הבריגדה ו"השדיול", הצהרת סטימסון והצהרת רוזוולט - ניתנו בהשפעה חלקית של המצב שנוצר בארץ ישראל במשך השנה האחרונה. כל זאת השגנו לא מתוך "תשוקה" אווילית לשפיכות דמים, אלא מתוך רצון והחלטה להגביל, עד כמה שאפשר, את מספר הקרבנות. כי עברים אנחנו. חיי אנוש, כפי שאמרנו והוכחנו, קודש הם בעינינו.
וכפי שטהורה היתה מלחמתנו המעשית, כן ישרה מכל סטייה היתה מלחמת ההסברה שלנו, לא התנפלנו בגידופים על מוסדות ואישים יריבים. לא זלזלנו בהישגי אחרים. בכלל, לא התקפנו גורמים יהודיים, כי מטרתנו היא אחת ולא אחרת: לסלול את הדרך להתקוממות כללית של הישוב נגד שלטון הדכוי. התקוממות שבלעדיה אין עתיד לציונות, לישוב ולעם.
