לא עוד לסגת – נעמוד כעם אחד ! נאומו המלא של מ. בגין במושב המועצה הארצית, ז" בשבט תשי"ז

אנו יכולים, אף חייבים, על רקע מבצע סיני... לבחון את היסודות עליהם בנינו את המדיניות ואת האיסטרטגיה שלנו. ראשית, הבחנו בין התקפה לבין תוקפנות. במשך שנים הצענו לעם לדעת להבחין בין מה שקרוי בלעז ,,אופנסיבה" לבין מה שקרוי בשפת זרים "אגרסיה". הסברנו בעקשנות, כי בתנאים המיוחדים בהם אנו חיים, והם מתמצים בשלושה: מצב מלחמה מוצהר, מלחמת דמים קיימת, ומלחמת חזיתות מוצהרת מראש, בלי קביעת תאריך מדוייק - כי בתנאים האלה שטות מסוכנת היא לטעון שמבצע צבאי כלשהו שהעם הזה יקבל על עצמו להוציאו-לפועל יהיה בבחינת תוקפנות, גם אם עמנו יהיה מבחינת הממדים של המיבצע ואם מבחינת שעת היזמה - הראשון להתחלתו.