לא עוד לסגת – נעמוד כעם אחד ! נאומו המלא של מ. בגין במושב המועצה הארצית, ז" בשבט תשי"ז

ובגלל העמדה הזאת כלפי עזה, ומסקנתה כלפי השטחים הכבושים האחרים של המולדת, חייב אני לומר מלה אחת על המאורע הטראגי והנורא בכפר קאסם. רבותי, המאורע בכפר קאסם אינו יכול – לפי הכרתנו – להטיל שום צל על היחידה העברית רבת האומץ ששמה משמר הגבול. האנשים האלה ממלאים את תפקידם במשך שנים בתנאים קשים ביותר, בתנאים של פרובוקצית דמים מתמדת, באווירת איכה האופפת אותם על כל צעד ושעל. לא מעטים מהם נפלו בעמדם להגן על אזרחים אחרים. רבים מהם נפצעו ונשארו נכים לכל ימי חייהם. שום הסתה, תבוא ממי שתבוא, לא תוכל להטיל צל כלשהו על היחידה הזאת בתוך כוחותיה המזויינים של האומה.
אשר לאלה שהועמדו למשפט – בית המשפט יקבע אם הם אשמים או לא. ואם ביהמ"ש יקבע שהם אשמים – הוא יטיל עליהם את העונש.
שלישית, אנו מתקוממים בכל לב נגד המהירות, הפזיזות, ולא אהסס לומר: הפראות בנכונות להשתמש בנשק חם נגד אוכלוסיה ישראלית בלתי מזויינת. בתוך קווי התיחום בהם אנו עדיין חיים. אחד הדברים החמורים ביותר הוא כאשר צבא או משטרה מוציאים את נשקם החם ומפעילים אתו נגד אוכלוסיה אזרחית. ובכך יש דמורליזציה גדולה מאוד תחת השלטון הזה, המתיימר להיות שלטון של אחוות עמים, לפעמים הם ""Trigger happy כפי שאומרים האמריקאים. יש איזו מהירות ואיזו חדווה ללחוץ על ההדק. דווקא כאן אני חייב לומר: אף פעם בתקופת המחתרת העברית הלוחמת לא היתה הרגשה כזאת של ""Trigger happiness  אושר לחיצה על ההדק, בלבם של הלוחמים, כאשר עמדו מול אויב ולא מול אוכלוסיה אזרחית שעלינו להבטיח לה שווי זכויות.

אנו רואים בכל הערבים היושבים בתחומיה של ארץ ישראל ההיסטורית אזרחים פוטנציאליים של המדינה העברית בארץ ישראל השלמה. ולכן, אין אנו רוצים שייפגע ערבי אחד בתוך מדינת-ישראל ע"י הצבא או ע"י המשטרה בנשק חם או בכל צורה שהיא, אם הוא תושב שליו ואינו נותן שום סיבה לפגוע בו.