כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה המאה-ושישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ב ניסן תשל"ה – 24 מארס 1975 – הודעות סיעות

שלושה תאריכים שלנו — מאי 1973, נובמבר 1974, וביניהם אוקטובר 1973 — מוכיחים שאם נהיה מוכנים וצבאנו דרוך יש ביכלתנו להרתיע אויב מפני תוקפנות. אבל המבחנים עלולים לבוא ונעמוד בהם יחד, ויש לנו סיכוי לעמוד בהם, ובהצלחה.

האומה הזאת זקפה קומתה ביומיים האחרונים. המצרים ניסו בשבועיים האחרונים לדבר אתה כאילו היתה אומה מובסת החייבת לקבל כל תכתיב. לא עוד. עם ישראל, בגדולתו המוסרית, האומה האמיצה הזאת ולימינה יהדות ארצות-הברית, העם היהודי כולו, הידידים בקונגרס ובכל קצות תבל — נעמוד ונוכל.

שעת רצון היא, אדוני היושב-ראש, לקירוב הלבבות, ובשעה זו אני מבקש לפנות אל ראש הממשלה ואל כל חבריה: הבה ויהיה קירוב לבבות אמיתי. יש לנו נוער מופלא. הוא מזכיר לנו את ימי נעורינו. אמונתו זכה, טהורה, אמיתית, אהבת ישראל ואהבת ארץ-ישראל שאין למעלה מהם. הנוער הזה רוצה להתנחל — נאפשר לו להתנחל על אדמת המולדת. ראינו לאחרונה תמונות מסוימות: צנחן מנוסה בקרבות במשך 17 שנים מנשק את עפר המולדת ובוכה. צנחן בוכה — מי לא יזדעזע? הבה ונקרא להם להתנחל, תהיה התרוממות רוח בארץ ובחוץ-לארץ. הרי לא יעלה על הדעת שנשאיר בימים אלה את שומרון ואת יהודה מצפים, למי? — לעראפאת.

אני פונה בקריאה הזאת, אם היא תוגשם, אם חלילה לא יופעל שום כוח, בוודאי לא של הצבא, שום כוח כנגד המתנדבים; אם להיפך, תבוא הקריאה מן הבית הזה להתנחלות בארץ-ישראל — נזכה לימים גדולים.