כבלים נופלים בידי לוחמים

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"א אדר ב' התש"ח, 1 באפריל 1948
מתוך:
במחתרת כרך ד' ע"מ 293-294

 חיילי הארגון הצבאי הלאומי באשר הם שם מריעים לכבוד מפקדם - מגדולי המפקדים הצבאיים בישראל - המסמל את רוח החופש המנצחת של דורנו. כה לחי, מפקדנו כשם שהצלחת לפרוץ את גדרי התיל של המשעבד, כן תזכה לפרוץ את חזית האויב ולהביא לעמך נצחון וחרות.

 יעקב מרידור למדם במהרה, כי לא שווא דיבר. הוא ברח מכל מחנה רכוז, ותכנן וארגן בריחות המוניות מכל מקום-מעצור. סכנות לא הפחידוהו; כשלונות לא הרתיעוהו; מפלות לא דכאוהו. מחשבה אחת היתה לפניו: לנתק את הכבלים, ולחזור למלחמה. הוא ניסה ונכשל ושוב ניסה. כל נסיון - הרפתקה, שאפשר לכתוב עליה ספר; כל בריחה - עלילת גבורה מרעידה נפשות, עד שהצליח.