ישיבת ממשלה ישיבה נד ב באייר תשלט 29/04/1979

בקשר עם דברי קוברסקי אני רוצה לומר שליועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל יש מעמד מיוחד. אינני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט, אך הוא מעוגן בנוהג שקיים מאז הקמת המדינה והנוהג כוחו ככוח החוק. אני לא אפרט מה מעמדו המיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת אומר, שבגלל אותו מעמד, הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה – לא משרד ממשלתי ולא הממשלה בתור שכזאת. היועץ המשפטי קבע דברים מסוימים והבירור עליהם יתקיים בבית הדין המשמעתי נקודה – ואין פקיד במדינה הרשאי לתבוע מהיועץ המשפטי לממשלה לבטל את מה שהוא קבע ולחפש קביעה אחרת. עכשו, הכל נתון בידי בית הדין המשמעתי, שגם הוא בית דין. הוא לא בית משפט אזרחי והפרוצדורה שם היא שונה, אך הוא בית דין, פירוש הדבר, מוסד שקיים לעשות צדק ואנו לא נטיל על היועץ המשפטי לסטות ממה שקבע. לכן, כל הדרישות האלה – יהיה הפקיד אשר יהיה – אין להן היום שום יסוד. היועץ המשפטי הגיע למסקנות מסוימות, הממשלה לא תבטל אותן – אין לה סמכות לכך ואסור לה להתערב בשיקוליו. [...] היה יועץ משפטי לממשלה לפני הפרופ' זמיר ואני לא התערבתי בשיקוליו כהוא זה – והיו לנו שיחות רבות על ענינים שונים. אותו הדין גם לגבי היועץ המשפטי הנוכחי. יש לו מעמד, שלפיו מסמכותו לקבוע דברים ואנו לא נתערב. זה חל על כל הרשויות הממשלתיות והרשויות הניתנות לפיקוח הממשלה [...] הממשלה שמעה את הדו"ח של היועץ המשפטי. מחמאות לא נחלק לו והוא גם לא זקוק להן. בית המשפט העליון כבר חילק לו מחמאות ואם הממשלה תוסיף על בית המשפט העליון, זו תהיה חוצפה. אז אנו לא יכולים לעשות זאת. [...] הממשלה שמעה את הדין וחשבון של היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה דוגלת בעקרון עליונות המשפט על כל רשות מרשותיה המבצעות של המדינה. לרבות הממשלה עצמה. אני מבקש את השרים להקפיד על כך, כי הרשויות ימלאו ללא סייג אחר צווי בית המשפט ויבצעו אותם בנאמנות.