יד מדריכה
כרוזים
למחנה האחד דרושה הנהגה אחידה. למחנה הלוחם דרושה הנהגה לוחמת. עבר זמנם של ועדים מפלגתיים. לרועץ לנו המוסדות הרבים, שכל אחד מהם מסיג את גבול רעהו. המוני הישוב רשאים לדרוש, וחייבים לדעת, כי כשם שהם מוכנים לכל קרבן, כן יש מישהו. היודע לכוון את מאמציהם לבל יהיו לשוא: מישהו, הרואה את שלמות המלחמה וחולש עליה, ביד בטוחה, בעצבי פלדה, בתכנית ברורה ובנכונות להקרבה עצמית. שאינה נופלת מנכונותם של ההמונים. באין הנהגה כזו, לא יופח בלב ההמונים האמון, שהוא יסוד המלחמה ותוחלתה. באין יד מרכזת, תבאנה הוראות סותרות, ייגרמו אסונות, מרץ רב יוצא לחינם, ודם יקר יישפך ללא תכלית. המאורעות בתל-אביב, בשרון ובעמק-חפר האירו כברק את מצבנו. הזעקה הבוקעת מהם היא: הבו לנו הנהגה לוחמת אחידה!