חנוך ומקריות

ההיסוסים הממושכים של אנשי מפא"י אינם מתמיהים. מר אבן הוא, אמנם, אדם בעל ידיעות וכשרונות, אך מאז קום המדינה, ועד לפני שנה, הוא לא בא כלל במגע עם הנוער העברי, עם תכונותיו ועם בעיותיו. גם בעיותיהם של הממורים אינם יכולות להיות קרובות לו. אך הסכסוך עמם, שלא נפתר עדיין, אינו,מבחינת הכשרתו לתפקיד, הדבר העיקרי. הבעיה המכרעת היא הנוער, אשר מר אבן, שלא באשמתו, אלא בתוקף תפקידו הייצוגי בחוץ לארץ, אינו יכול לדעת עליו אלא מעט ומקריאה בלבד. חנוך ומקריות הם תרתי דסתרי. אבל במשטר זה, בו לפי חשבונות, או חישובים צדדים מתמנים ממלאי תפקידים ממלכתיים, תקבע המקריות לא מי שיפקח על טלפונים ומברקים, אלא מי שיופקד בידיו חינוכם של ילדי ישראל. דווקא ביחש למשרד החינוך, זוהי דרך "בחירה",, שאין מודרה ממנה.

פסוק סופי: נאחל לשר החינוך, מר אבא אבן, הצלחה במילוי בתפקידו הקשה. אך אין זה סוף פסוק ביחס למנויו. נמתין, נתבונן, נראה.