1965-03-12 גם אדם שאינו סוציאליסט רוצה בצדק סוציאלי: הסוציאליסטים הם אנשים מאוד נבונים. הם אינם יכולים להעלות על הדעת, שאדם, שאיננו סוציאליסטי רוצה בצדק חברתי, שואף אליו ומאמין בו... אשר אנשים שמעולם לא רצו להיות סוציאליסטים, אבל בכל מאודם ובכל נפשם, משחר נעוריהם, ובעיקר בהיותם בני ישראל, מאמינים בצדק ובכבודו של האדם ובתנאי קיום לעובד שהודות להם יוכלו להיות הוא ובני ביתו בני תרבות בכל – אם אנשים כאלה אומרים: תנאי עבודה הוגנים, שכר הוגן, שעות עבודה מקובלות וסבירות וגם מנוחה, ככתוב שוב במגילת זכויות האדם: - סעיף 24: לכל אדם הזכות למנוחה ונופש, לרבת הגלה סבירה של שעות העבודה וחופש, מפרק לפרק; בתשלום – הרי זה נקרא דמגוגיה סוציאלית. לא נתרשם מן התוארים החמודים האלה... ראשיתו של הצדק החברתי כפי שאנו מאמינים בו – לא אפס-אמצעים, אלא מינמום-אמצעים שיינתן כרגיל כפרי עבודה של מאמץ. עבודה ראויה לשמה. ובמקרים שהם מחוץ ליכולת ההכרעה של האיש, כמו אבטלה, כמו חולי, כמו אלמנות, כמו יתמות – בכל המקרים האלה לכל אדם ואדם במידנה, הרוצה להקים חברה צודק, יינתן אותו מינימום הוגן של אמצעי קיום, לבל לא יהיה עוד איש חסר גג, יחף, רעב, קרוע, בלוי, חסר השכלה וחסר יכולת קיום.
