1965-03-12 נקודת המוצא: מינימום של אמצעים: עתה נשתדל להשיב לשאלה – מהו חזוננו החברתי. עלינו, קודם כל, לקבוע את נקודת המוצא. היו ימים בהם האדם החל מאפס אמצעים... הם החלו מאפס אמצעים. משנולדו, לאבותיהם ולהם לא היה מינימום של קיום, לא במעון לא במזון, לא במרפא, לא במלבוש, גם לא בהשכלה. ומאותו אפס אמצעים היה עליהם להתחיל את חייהם ולטפס ולהשיג ולעלות ולבנות בית ולהתקדם. רבים מהם מילאו בתי כלא. רבים מהם נהרגו בגלל תנאי עבודה מתחת לכל ביקרות של מפקח ממשלתי, רבים מהם סבלו כל ימי חייהם את כל חרפות אנוש, רבים מהם היו מוכי שחין. רק מעטים מהם מתוך הרבים, עם מאמצים עליונים, הגיעו לדרגת חיים של אדם תרבותי.
