חזון חברתי וקידמה אנושית

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ח' אדר ב' התשכ"ה, 12 במרץ 1965
מתוך:
עמוד 3

אבל במונחים ובמושגים אנושיים יש תהפוכות. אם שמאל מייצג משטר שבו הפועל בבית חרושת נעשה "Fabricae Adscriptuscii" כפי שהיה בימי הביניים האיכר Glebae Adscriptus; אם אין הוא רשאי לעזוב את המפעל שבו הוא מועסק כדי לבקש עבודה טובה יותר, לו ולבני ביתו, ואם בעזבו את המפעל הזה הוא עלול להיות לא רק מורעב אלא גם מוכנס לבית סוהר ושלוח למחנה ריכוז; אם שמאל מייצג משטר בו שום פועל אינו זכאי להשתמש בנשק הניתן לו מאז הוא החל להתאגד, להניח את כלי העבודה בשעת דחק ולבקש ולדרוש הטבת תנאי העבודה ותנאי שכרו ואם הוא ינסה להכריז על שביתה כזאת, גורלו שנים רבות בבית סוהר או יסורים במחנה ריכוז אי שם באיזור הסוב-ארקטי; אם שמאל מייצג משטר אשר בו אותה קבוצת אנשים נותנת, כביכול, פרנסה ויכולה לשלול אותה, והיא יכול הלתת לך חופשי ברחוב והיא יכולה לשלול ממך את חרותך האישית, כלומר, השילוב הנורא ביותר, האפשרי ביחסים בין בני אדם, של המפרנס והשליט, שילוב אשר ג'פרסון בהזהירו מפני מתן כלים מסוכנים בידי שליטים, בין אם הם מחוקקים ובין אם הם מבצעים, מעולם לא העלנו על דעתו; אם שמאל אלול לייצג משטר שבו האדם אחוז פחדים ואם הוא נאסר לא עורך-דין יעמוד לימינו ולא מפחתו תדע מקומו; אם שמאל פירושו משטר שבו חלוקת ההכנסה הלאומית מתחילה מנקודה עליונה בפירמידה עד לידי מותרות, ומסתיימת ברעב, יחפנות, בחוסר גג, בחיים של מספר משפחות בחדר אחד – אם זהו שמאל, הרי הוא הריאקציה בימינו.