חזון השתיים

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ב' כסלו התשכ"ב, 10 בנובמבר 1961
מתוך:
עמוד 2

כדי להבין משהו מההחלטה מעין זו, יש לפנות אל ההצהרה ההיא. ואמנם, במספר סעיפים. מתוך אחד עשר סעיפיה, היא חפפה את עמדתנו שלנו. אבל היו בה גם,, כפי שאמרנו קרוב להשמעתה, סעיפים, שנראו לנו מיותרים, או בלתי ברורים, או ניתנים לפירושים שונים. ועדיין לא ברור לנו, מה אמר ראש ממשלת המעבר לנשיא קנדי בענין הפליטים הערביים. לאור השיחה הסודית מכל רז, בינו לבין נשיא ארצות הברית. זוהי תהייה רבת משמעות. זאת ועוד, אישור עמדת ממשלה, אם היא, כלומר העבדה, נכונה - ניחא. אבל מה אומרת הכנסת עצמה בשאלה הגורלית - זאת היא השאלה שהועמדה ביזמתנו ביום ב' השבוע. והכנסת, לסיעותיה, לא יכלה, לפי הכרתנו, להסתפק בזה שהיא "תרשום לפניה" הצהרות והודעות; חובה היתה מוטלת עליה לומר במפורש, באזני העם והעולם, מה עמדתה ורצונה מהו. משום כך, ולשם קבלת הצעה מוסכמת על ידי הרוב המכריע בכנסת, הודענו לנציגי הקואליציה, כי אנו נהיה מוכנים לשלב את הצעתה בעיקר אשר בהצעתנו. אבל אם הם יעמדו על הנוסחה שלהם, לא נצביע בעדה, אלא נגיש את הצעתנו שלנו.