חד גדיא בעולם הקומוניסטי
נתבונן בהתקדמות המספרית העצומה של האנושות ונשאל את נפשותינו, אם היא מלווה בקידמת אמת. באשר לספירה החמרית, אין צריך לשאול. נראה, כי לתגליותיו והמצאותיו של המוח האנושי אין גבול. עם ריבוין של שכיות החמדה, חלה תמורה מתמדת בהערכתן. מה שנחשב למותרות, היה למצרך חיוני. מה שהיה מנת חלקם של יחידים, או מועטים, היה לנחלת ההמונים. אפילו האמרה המפורסמת: ביסורים לכוכבים, שכוונה לרוחו של האדם, מקבלת בימינו משמעות ממשית. האדם עומד להגיע למרומי הכוכבים, במאמץ ובחללית. אך מה על נפשו של האדם? בסופו של דבר, תכליתה של כל תרבות היא ביטול הפראות, חיסול החייתיות, עדון הנפש. המושגת מטרה זו בימינו? צריך להציג שאלה זו; ואסור להותירה בלא תשובה. מסתבר, כי דווקא בתקופה, בה שולש המיליארד מן המחצית השנייה של המאה הקודמת. הגיע האדם, אולי בגידול גיאומטרי, לשיאים של אכזריות לא אנושית. ועוד ידו נטויה. פירוטים ופירושים מיותרים. אדם, שנולד יהודי, יודע.
