זיעה ודם
כרוזים
בשנים אלו קמות אומות, משתחררות ארצות, נבנות מדינות, בזיעה ובדם. אין להפריד ביניהם. אין לומר, כי חשובה הזיעה מן הדם; ואין לומר, כי חשוב הדם מן הזיעה. המתחיל בנתינת זיעתו גומר - למען הבטחת פרי עמלו לדורות הבאים - בתרומת דם. והמתחיל בנתינת דמו ממשיך בתרומת זיעתו למען הקמת בנין, שיהיה ראוי לדם הנשפך. אבותינו יוצאי מצרים החלו בדם, בכבוש הארץ והמשיכו ביזע, בבנין, בעמל, בהתנחלות. ברבות הימים היו מוכרחים שוב לתת את דמם, כדי להבטיח את פרי עמלם, או כדי להשתחרר מעול שעבוד חדש. מיסדי ארצות הברית החלו ביזע, בהקמת "עולם חדש". המציאות הכריחה אותם לתת את דמם. וכשנצחו, חזרו להפרות שדותיהם הנרחבים בטפות זיעתם.
