ועידת פריס

בהצהרתו המפורסמת, שנודע שמה בהיסטוריה על פי מספר סעיפיה, תבע וודרואו וילסון להנביג שינוי יסודי בדרכיה המקובלות של הדיפלומטיה. "הסכמים גלויים שהושגו בגלוי", זה היה אחד מארבע עשר הסעיפים הווילסוניים. התביעה, שבאה מן המערב, לביטול הדיפלומטיה החשאית נחשבה, במשך שנים רבות, לאחד הביטויים לקידמת אנוש, לדרך בה ניתן להבטיח את השלום בין העמים. אולם, כעבור דורותיים, לאור ניסיון מיוחד, נשתנתה הדעה, דווקא במערב, לגבי הדיפלומטיה הגלוייה. אין היא נחשבת עוד לרצויה, אלא למכשילה, ולקראת התכנסותם של ראשי ארבע המעצמות בפריס, תובעים נציגי המערב קיום שיחות "פרטיות", סודיות, ואילו דוברו הראשי של הקומוניזם, שנפשו בסודיות, דורש פגישות גלויות לעיני כל. הוא אף שומר לעצמו את הזכות לתת פומבי לכל מה שייאמר, החל מפגישת הארבעה, לא רק על ידו, אלא גם על ידי אנשי שיחו.