ונקרא לה איכבוד
מאמר עיתון:
היום
הכסף דרוש לנו, לא כן? קיבלנוהו. תנאי התשלום הם נוחים ביותר. והרבית... כבר דיברנו עליה. היכן ההשפלה? כך שואל לא ראש הקהילה בפינצ'ב, העיר או הגיטו, אלא ראש ממשלתה של מדינת ישראל. הוחזרנו לנוסח הגלותי. אין מרגישים עוד באי-כבוד, היהודי, שרקד "מה יפית" סביב הפריץ מפרנסו, אף הוא לא הרגיש עוד בהשפלתו דרוש לו חוזה החכירה של היער, לא כן? והוא יקבלו. והתנאים יהיו טובים. לרבות הרבית. זה העיקר. וכבוד? הי, מה זה כבוד? כך למדנו מפי מורנו הנסיון; אין השפלה נוראה ומסוכנת מזו שאין מרגישים בה. ממשלתנו, ירום הודה, לוקחת מן הגרמנים דמי דמים ואינה מרגישה בשום השפלה.
