ווייצמן

באותו זמן עצמו הופיע שליח התליין בתא המוות בעכו והודיע לשלשה צעירים עברים: גזר-דינכם אושר. והם? הם קבלו את הבשורה בבת-צחוק על שפתים ובשיר בלב. כי הם יודעים: לא הישיש, שהיה עוור בטרם טחו עיניו, ינצח; הם הצעירים, שעוד אמש היו אלמונים, הם ינצחו. כי הם מחזיקים את הדגל, את דגל החופש, בידים בטוחות; כי הם מוכנים לקדשו בדם לבם; כי לא עם המוות הם דרים בתאם הבודד, אלא עם חיי נצח.

הרצל לימד את התורה הזאת. והיא אושרה - מה רב משמעות הוא המקרה? - ביום השנה למותו.

מי שמשמיט את הדגל - מביא בושה וכלימה על עמו ועל עצמו.

מי ששומר אמונים לדגל - הוא המנצח.