1954-09-03 משום כך הצענו אקטיוויזם חיובי, משחרר, העומד מול האקטיוויזם שעבר זמנו, של"פגע וברח", של מעשי תגמול, שאינם פותרים מאומה. לא הצענו לפעול בבת אחת בכל החזיתות; התבונה מחייבת רכוז כח ולא פיזורו, אם הפיזור אינו הכרחי. תורת האקטיביזם המשחרר דורשת, כמובן, להשיב לשאה: ומה יעשה האוייב? - על בעיה זו חייב לחשוב כי מי שניצב מול פני אויב, ואנו גם עליה משיבים בבהירות. אין אנו מכחישים כלל, כי יש סיכון מסויים לתגובה כללית של אויבינו: אבל הסיכוי שלא יגיבו כך, עולה על הסיכון, כי יודעים שהיום אנו חזקים מהם, מכולם גם יחד. ברם, בהגיע התאריך ההוא, המתקרב אלינו בקצב האכזרי של שעון, הם יסתערו עלינו, ביום בו יבחרו, מכל שלש רוחות העולם. אז יפוזרו כוחותינו מתוך הכרח ודמנו יגר כמים, גם אם ננצח בדלית ברירה.
