התקופה ובעיותיה, הבנין ויסודותיו

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ח טבת התשכ"ג, 24 בינואר 1963
מתוך:
4,5

... גבירותי ורבותי. אנחנו, עם כל הנסיון שמאחורינו, אנשים מבוגרים, חייבים לקבל הודעה, ובמידה של רצינות, לפיה, אם יבוטל מוסד אדמיניסטרטיבי המורכב מכמה עשרות עובדי מדינה לבושי מדים, אבדנו, צפוי לנו כליון. עלי לומר בשם תנועת החרות, כי אנחנו איננו מתרשמים מהודעות כאלה ואיננו נותנים בהן שום אמון. כי למדנו את הבעיה והתבוננו בעובדות ואנו יודעים אותן. משום כך כתבנו במצענו את המלים הבאות: ,,מתוך אמונתנו בחופש האדם ובשוויון האזרח הננו תובעים את ביטולן של תקנות החירום הקולניאליות אשר ביחס אליהן החליטה הכנסת כי הן נוגדות את יסודותיה של מדינה דימוקרטית, ובמקום הממשל הצבאי אפשר וצריך לכונן סדורי בטחון מתאימים לאורך קווי שביתת הנשק".
בהתאם להתחייבותנו הציבורית הזו – ואנו מתייחסים ברצינות למה שאנו מביאים במצעי הבחירות בפני הציבור – אנו הצענו הצעת חוק לביטול תקנות החירום הבריטיות משנת 1945, עליהן נשען המוסד האדמניסרטיבי הקרוי מימשל צבאי, והצענו תקופת מעבר אשר בזמנה תקבל הכנסת את החוק לבטחון האיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ומעמדה זו, על שני האלמנטים שלה – העברת המוסד האדמיניסטרטיבי ששמו ההממישל הצבאי הוא כלי ריק מכל תוכן בטחוני. הוא לא מנע החזרת ארבעים אלף בני ערב שהיו בשנת 1948 מעבר לקווי שביתת הנשק; הוא איפשר את החזרתם. הוא לא מנע חלוקת אלפי כלי ירי בקרב בני המיעוטים, בתוכם אלף יחידות נשק באיזור נצרת בלבד; הוא איפשר את חלוקתם. הוא לא מנע ואינו מונע שום תנועת אוכלסין ערביים לעבר ריכוזי האוכלוסין היהודיים בכל רחבי המדינה. הוא אינו מטפל ולא טיפל ואינו יכול לטפל בריגול ולא בהסתננות; לכך ישנם מוסדות ממלכתיים אחרים. הוא אנכרוזים מוחלט. ומשום כך אנחנו יכולים לדון בסוגיה, זו ללא כל התרגשות וללא כל התרשמות מנסיונות להוליך עלינו אימים; אלא בקרירות וברצינות, ולומר שלמעשה כל המפלגות במדינה, זולת אחת, הציעו לבטל – מתוך ערובות לקיום הבטחון באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק – את המוסד האדמיניסטרטיבי ששמו המימשל הצבאי.
...יוצא איפוא שאלמלא התעקשותה של מפלגה אחת, או עיקשותן של חוג אחד בה, אפשר היה ליצור קשת רחבה ביותר של תמיכה של כל המפלגות הלאומיות בישראל סביב אותה דרך: ביטול האנכרוניזם של המימשל הצבאי, הפוגע במעמדה הבינלאומי של מדינתנו, וקיום מוחלט של הבטחון הלאומי באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ומשום שכזאת היא ההתעקשות וכזאת היא העקשות, אין זאת שיש חובה לתת לה הסבר לא בשטח הבטחון, ועל ההסבר הזה לא אמעוד הערב, כי בעוד שבועיים נברר את הבעיה לפרטי פרטיה מעל במת בית הנבחרים לישראל.
בקיצור, עלינו להבהיר את עמדתנו ביחס לסוגיה זו. בכל הפשטות: לא ניתן יד לשום גורם התובע השארת המימשל הצבאי בלי תקופת מעבר ובלי חקיקה מוקדמת של חוק בטחון לאיזורים לאוך קווי שביתת הנשק. ניתן יד לכל הגורמים התובעים את ביטול המימשל הצבאי בלי תקופת מעבר ובלי חקיקה מוקדמת של חוק בטחון לאיזורים לאורך קווי שביתת הנשק. ניתן יד לכל הגורמים התובעים את ביטול המימשל הצבאי תוך הבטחה מוקדמת, עד שתעבורנה מן העולם הסמכויות הנובעות מתקנות ההגנה 1945, של סמכויות אחרות לשלטונות האזרחיים – בשעת הצורך, אף הצבאיים – באיזורים לאורך קווי שביתת הנשק, למען קיום בטחוננו הלאומי.