התקופה ובעיותיה, הבנין ויסודותיו
מאמר עיתון:
חרות
...טומאת הסווסטיקה עולה ומתפשטת ברחבי העולם ולצידה קריאת הג'ונגל מוות ליהודים. עובדה זו נושאת חרפה לכל בני התרבות, אך היא עובדה. נפנה איפוא בקריאתנו אל אחינו בתפוצות הגולה – קריאה פשוטה של הרצל, נורדוי וז'בוטינסקי: בני עמנו, שובו. שושב הביתה, משום מה צריכים תמיד יהודים להתבהל. משום מה אינם יכולים ללכת, לשוב ציונה, בגאווה, בשלווה ולעזור ולבנות ולהתקדש? אך כל עוד ישנם יהודים בתפוצות הגולה, אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי נקרא להם, בשם כל הקרבנות שניתנו בימים שם, ובשם כל הקרבנות שניתנו על ידנו פה: הגנו על הכבוד היהודי נגד חיית-הטרף הנאצית המתפרצת שוב לנגד עיננו, והוכיחו לה, בני הנוער היהודי באשר אתם שם, ברוח התקופה, כי שנות הששים אינם שנות העשרים, לא שנות השלושים, בודאי לא שנות הארבעים; כי קם גור אריה יהודה.