הרצל
אמש התיחדנו עם זכרו האלמוות של הרצל.
לפני חמשים שנה הופיע האיש ובידו הדבר הפשוט ביותר והגדול ביותר: דגל - דגל החופש. בעזרת הדגל הזה, שנשאהו ברמה כל עוד רוח באפיו, עשה הרצל, במשך שבע שנים בלבד, מהפכה - את אחת המהפכות הגדולות בדברי ימי האנושות. הוא הפך קהל אביונים לעם, והעלהו, אחרי שבעים דורות של נדודים ושחיטות, על הדרך ההיסטורית, ממצרים העולמית לציון היחידה.
מדי זכרנו את האיש, שהוציאנו מן העבדות הרוחנית לחרות נפשית, הקודמת לחרות מדינית; מדי זכרנו את בדידותו ואת יסוריו, את אמונתו ואת אהבתו ואת פעלו - הננו שואבים אמונה ובטחון בצדקת הדרך, דרך המלחמה והיסורים, שעליה עלינו, ובנצחון הרעיון, לו הקדשנו את חיינו, כי מה בידנו? - דגל. ומה בלבנו? - רעיון. ומה בדמנו? - אהבת העם ואהבת המולדת. אבל - את זאת לימדנו הרצל - באלה משנים את דרכי ההיסטוריה; באלה עושים מהפכות; באלה מנצחים מעטים את הרבים.
