הפרובוקטור

בכיוון זה עשתה הבולשת הבריטית, על ענפיה המרובים, מאמצים מכסימליים. ומאבק בלתי-נראה לעין, מאבק איתנים ממש התנהל מתחת לפני השטח בין האינטליג'נס הבריטי המהולל לבין שרות הבטחון של המחתרת הלוחמת. במאבק זה היתה ידנו על העליונה. האינטליג'נס הבריטי, שנסיונו הוא בן מאות בשנים, ואמצעיו הכספיים הם בלתי-מובלים, נכשל בארץ-ישראל כשלון מחפיר. עובדה היא, שהארגון הצבאי הלאומי ידע בדרך כלל מראש מה יש בדעת האצ"ל לעשות. אין ספק, כי הכשלון במאבק התת-קרקעי האמיתי קירב את קיצו של השלטון הבריטי, אולי לא פחות מאשר המהלומות שהונחתו על ראשו מעל לשטח. על כך חייב העם תודה לאותם אלמונים – וביניהם שוטרים עברים בשרות הבריטי – שהקיפו את ה"ארגון" בחומת בטחון, הצליחו לחדור למחנה האויב מבלי לתת לאויב לחדור למחננו. אף הם עמדו בקרב מתמיד. אמנם, לא בכוח נלחמו, כי אם במוח. אבל בלעדי מוחם היתה הפעלת הכוח קשה ביותר ואולי אפלו בלתי-אפשרית.