ה"פלוורע" וה"ים"

ב"ים", שבראשו עמד גונדר איתן, הוא ירוחם לבני, אשר תיכן וניהל את המלחמה הצבאית בשלטון הדכוי עד נפילתו בשבי האויב במערכת אשדוד – מקום שם הפך לחיים לוסטר, המפורסםממשפטם של 31 אסירי בת-ים – ב"ים" היו לוחמים אמיצים ביותר, וכולם, או כמעט כולם, "דמו לערבים". אך מי זה אמר, כי רק אחינו יוצאי עדות המזרח הם שחומי-עור? ישנם "אשכנזים טהורים" שהם שחומים לא פחות ולעתים אפילו יותר מ"ספרדים טהורים", למשל, אברהם שלנו, אחד מעמודי התווך של הארגון, האיש שהיה במשך שנים "העסוק ביותר בארץ-ישראל". (אברהם עבד ללא יום נופש, מ-14 עד 18 שעות ביממה), אברהם זה מטעה תמיד, וביחוד בימי-קיץ, את הבריות. פעם, בנסעו במכונית צבורית, נתקל בשתי גבירות לבושות הדר, שהחלו להתבדח "בשפתן", כלומר בפולנית, על חשבון מוצאו המזרחי וצבע פניו. אברהם, המחונן כרוב לוחמי המחתרת, בחוש הומור, נתן לגבירות "הנכבדות" לפטפט כאוות נפשן, אך לפני שיצא מן האוטובוס, פנה אליהן בפולנית רהוטה ואמר בשט אולימפי: "דובידזניה שאנאוונים פאניאם" (להתראות, גבירות נכבדות)."הגבירות" פערו פיהן, ולא ידעו כיצד לצאת מתדהמתן. הן החלו לגמגם בקשות-סליחה, אך אברהם הלך לדרכו. "הספרדי הטהור" הזה הוא יליד קראקוב.