הפגנה כבירה הראשונה בגדלה בארץ : העם אמר את דברו: נמחה את החרפה!

ושוב אינני מדבר אליך כיריב אל יריב. כיריבים - תהום בינינו – אין גשר: על שפת ימה של תל אביב כרית ברוע לבבך, בעוורון שנאתך, בטירוף משטמתך תהום דמים בינינו, את האיומה, את העמוקה בתהומות היקום, לא יהיה גשר. אלהי ישראל, אלהי הצדק והמשפט , ישפוט בינינו. אך אני פונה אליך כיהודי אל יהודי, כבן לעם השכולים לבן לעם היתומים, הרף! למען השם, למען זכר אמהותינו, עוללינו ותינוקותינו – הרף! היסוג!