העם פותח את לבבו
כרוזים
אך כמובן, מלבבת יותר היתה התופעה השניה, לה זכו, אחרי שנים של רדיפות, חיילי האומה. נפתח לפניהם הלב העברי, העשוי ללא חת, הלב שכולו אהבה למתנדבים בעם. ויחד עם הלב, נפתח בפניהם הבית העברי. הם הגיעו לא רק יחפים; גם קרועים ובלויים היו, אחרי קרבות קשים, אחרי ליל נדודים בשדות-אגמים. מיד נעשה במקום אוסף בגדים. נתנו כולם. מן האמיד עד לדל באביונים. התחממו הבחורים. אך לא הבגדים בלבד חיממום. הרגש, שהנה שליחי האומה הם, שהנה נפתחת בפניהם כל דלת עברית עליה התדפקו, הוא שהזרים בהם את חום-האושר.
אכן, כל עצמותינו תאמרנה: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.