הנוער, האמונה, ההגשמה

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ט"ו סיון התשי"ז, 14 ביוני 1957
מתוך:
עמוד 1

מאז ועד היום חלה תמורה בהכרת אדם - ואל נכחיש את האמת, אולי במידה לא קטנה, בלחצן ובהשפעתן של התנועות הסוציאליסטיות למיניהן - אשר כתוצאה מהן, מן ההתפתחות והתמורה, כל המושגים האלה אין להם עוד יסוד במציאות החיים, ובמקומם קמו לאנושות מושגים חדשים לחלוטין. אף על פי כן נשאר הסוציאליזם לסוגיו בהתאבנותו; ההלכה, שהוא הביא לעולמנו, כמעט ולא נשתנתה; והנסיון להגשים את ההלכה הזאת הוכיח כי רבה קללתה ומברכתה...
...בעקבותיו של מרקס הלכו התלמידים ואמרו: "בעולם יש מעטים שאינם מייצרים שום דבר ולהם שייך הכול, וישנם רבים המייצרים את הכל ולהם אינו שייך שום דבר".
עם שנוי תנאי הייצור ויחסי הייצור, אין עוד שום דיוק לאמרה הזאת, אולם בינתיים הוכח בידי מורה המורים - הנסיון - כי במשטר של ההגשמה הסוציאליסטית הקרוי קומוניסטי - יש מיעוט שאינו מייצר שום דבר והוא שולט על הכל, ויש רוב המייצר את הכל והוא אינו שולט על שום דבר. הוכח בידי הנסיון כי במשטר ההוא באה העבדות במקום החרות, העוול במקום הצדק, הפחד במקום הבטחון, אי שוויון קטבי במקום שוויון אמת- במקום אהבת אמת כורח התרמית. הוגה דעות כתב על המצב שהוא קרא לו בשפת המדע בזמנו "Bellum omnium contra "omnes – "מלחמת הכל נגד כולם"; לא זה המצב הקיים במשטר ההגשמה הסוציאליסטית, אולם קיים בו מצב שאפשר לכנותו "Fraus omnium contra omnes" – "הכל מרמים את הכל".