המשק הקרוי פועלי

ללא מקור
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ט אדר התשי"ח, 21 במרץ 1958
מתוך:
עמ' 2

אם נניח כי המשכורת הממוצעת בתנובה היא של שלשת אלפים לירות בשנה, יוצא כי מנגנונה, העוסק מעיקרו בתיווך, עולה בין 11-12 מיליון לירות. מנין נוטלת, או קוטלת, או קוטפת, תנובה את הסכום העצום הזה? את התשובה יודע, בשורה הראשונה היצרן, החקלאי, המקבל מן הקונצרן המתווך, כפי שנמסר לי, פחות מ-25 אחוז, לעתים פחות מ-2 אחוז, ממחיר תוצרתו בעיר. אחריו בא הצרכן, המשלם פי שלשה, או פי ארבעה, ממה שמקבל עמיתו, היצרן. לצידם ניצב עם רב של עובדים, פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים ותעשינים. עליהם מוטלים, במישרין ובעקיפין, מסי שיווק. הם משלמים; תנובה פטורה. לפנינו, איפוא, דוגמא של ניצול משולש. היצרן מקבל פחות מדי; הצרכן משלם יותר מדי; כל אזרח נותן במסים יותר מכפי שהוא חייב.